תפריט
למי התנועה מיועדת?
כל יהודי הרוצה להתחבר אל ערכים יהודיים עתיקים ורלוונטיים.
מתוך הנרטיב היהודי, המתעורר לזהות יהודית ולחיבור בין חלקי העם
אמנת העם היהודי
בבואי לכתוב את אמנת העם היהודי עולות לנגד עיני תקופות הפאר של עמנו, תקופות בהן זהות יהדותנו הייתה ברורה נישאת בגאון, לצד ממלכות דוד ושלמה ובתי המקדש והתקומה, בתורי הזהב וגאוני היהודים היועצים למלכי העולם. לצד תקופות בהן זהות יהדותנו הייתה נישאת במחשכים, בגלויות ובשעות צרה ומשבר. בכל תקופות אלו, וגם היום, נישאת זהותו היהודית של העם היהודי,
זהות יהודית מובדלת, בין אם בהנהגות הדתיות ובין אם בלבוש או במעשה,הזה
הזהות היהודית הערכית היא חלק מהגדרת מיהו יהודי, בנוסף לזהות הפיזית, שהיא היוולדות לאם יהודייה, וקיום המצוות, והאמונות של היהודי. מהי היהדות? מהי גבולות הגזרה, שאלות שנשאלו בעבר על גבולות גזרה הלכתיות ומעשיות, והיום נשאלות על גבולות גזרה אימוניות וערכיות, ולאומיות. בדורנו, דור הגאולה, אנו רואים את העולם המודרני ומכירים בזה שהעולם התעלה, במובן הפיזי שלו, האדם בתודעת השפע שלו, הפך להיות אדם שח ומדבר, הפך לאדם שלא נצרך לעבודת האדמה המתישה כדי להתקיים, אדם שחי בכפר גלובלי קטן מאד, בתקשורת ללא מעצורים וללא גבולות.
ובתוך השפע שמן ובעט האדם והלך לאיבוד בערכיו, ובתפיסות העולם המתירניות , הפכו להיות כדת פרוגרסיבית חדשה, והעולם סובל מכך, הפריון במדינות המערב הולך ויורד, המשמעות לחיים הפוריים והמאושרים הולכת ונעלמת, העולם המערבי במשבר זהות עמוק. וזו התקופה אנו שבנו אל המולדת, אנו נושאים את דגל היהדות, אנו כמשפחת היהודים, אוחזים בשותפות גורל אחת, ומחפשים כעת את שותפות היעוד של העם היהודי, ולכן הגיעו ימי הבירור, ימי השאלה, ימי הדיון והפולמוס, מה היא היהדות?
בראותי את השאלה הניצבת מול העם, האם העם היהודי באופיו הדתי הוא יהודי דווקא או באופיו המאמין או בערכיו הכללים, שאלות הניצבות מול מוסדות המדינה והרחוב . באתי לצייר את מרכיבי הזהות היהודית, בארבעה חלקים עיקריים בלתי נפרדים.
שלושה חלקים המביאים לחלק רביעי מאחד.
מרכיבי הזהות היהודית לא נפרדים אחד מהשני כלל.
הרי כיצד יהיה יהודי דתי ללא לאומיות וללא ערכים?
הרי כיצד יהיה האדם הלאומי ללא המצוות והאמונה?
והרי כיצד יהיה המאמין והמקיים מצוות ללא הערכים והדת?
אמנם אפשר שבגוף אחד בודד יהיה מנעד שונה בין מרכיב למרכיב.
יותר מאמין, יותר איש הלאום, יותר איש התורה והמצוות
אך ללא כל המרכיבים כולם, איך יהיה אפשר להגדיר את אותו גוף כיהודי?
הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק, בן המאה ה-17, נחשב על פי רבים כאבי הליברליזם.
ג'ון לוק קידם את רעיון הזכויות הטבעיות, לפיו לכל אדם זכות לחיים, חירות ורכוש. מקור זכויות אלה, לפי לוק, אינו בצו ממשלתי או טוב ליבו של המחזיק בשלטון, אלא ניתנו על ידי האל. זוהי הבחירה החופשית אותה מקדשים היום, בחירות מלאה, אין לי התנגדות לאותה בחירה חופשית אלא יש לתקן את התפרצות קלקול המוסר בשם אותה בחירה חופשית.
היהדות באה לתקן את הגדרת המוסר האנושי התלוש מהמוסר האלוקי הנבדל המקיים את העולם לעולם פורה ומאושר,
האדם המערבי ראה במוסר האנושי תמצית חייו, אך חירות זו צעדה צעדים רבים מעבר לגבול המוסר המקיים את האנושות,
ומוסר מנותק ממוסר אלוקי הפך את האדם לפרוגרסיבי הלא מסוגל להבדיל בין זכר לנקבה, בין אישה לאיש, בין טוב ורע,
קלקול יסודות רבים הפכו את האדם המערבי לאדם התוהה אם חייו הינם חיים פוריים או חיים באגוצנטריות לא נגמרת.
קלקול התא המשפחתי הינו דוגמה מובהקת לקלקול מוסרי בשם הפלורליזם והבחירה החופשית, מוסד המשפחה ההרוס, במדינות המערביות, נותן אותותיו, אותו קשים ביותר: ירידה משמעותית בילודה ואחוז התאבדויות ניכר הבא מחוסר בשלמות אצל האדם הנרקיסיסט. החופש הפך להיות מלכודת.
היהדות אומרת, יש לנו מה להציע. יש לנו ערך עליון בלתי ניתן לערעור. הערך של המשפחה, המצוות הקשורות בכך, לבסוף יכול להביא לעולם המערבי את האושר המבוקש, את השלמות הטובה, את הליברליות הנכספת.
דווקא מותך ערך המשפחה, כשהוא מאדיר את המוסר הלא ניתן לערעור,
זכר ונקבה ברא אותם, ודבק באשתו והיו לבשר אחד ( בראשית )
דווקא מתוך מוסר שהוא עליון, ומביא ערכים מוסכמים,
מתוך הבחירה החופשית באותו מוסר, ללא כפייה, אלא מתוך ערך ( value )
הבנה שהערך , ערך המשפחה יכול להביא לתיקון העולם, לתיקון הנפש,
ודווקא אחרי שיפירקו את המוסד הזה, והתירו לכל יצר להגדיר את עצמו משפחה,
דווקא כניגוד לכך, שם יכול לבוא תיקון העולם.
היהדות, כערך, כאמונה, כלאום, כדת, מביאה את התיקון הערכי והתיקון הנפשי לעולם כולו.
וזה נס הדגל של היהדות בדורנו, להציג ולהראות לעולם את הערכים הגבוהים שיש ליהדות להציע לעולם כולו. לתיקון העולם כולו.
נושא בגאווה את דגלו של אהרון הכהן,
אוהב שלום ורודף שלום.
גדעון הכהן
© כל הזכויות שמורות